הטיול ביער בארי והמשקיף על צפון הנגב הינו אחד הטיולים המרתקים והכי כיפיים שהיו לנו. המסלול היה קל יחסית עם דרך מתפתלת עם הרבה ירוק במיוחד בעונת החורף והאביב.
המסלול מתחיל מקיבוץ בארי דרומה ואחרי כמה קילומטרים ספורים מגיעים לנחל גרר, אחרי הגשר של הנחל פונים ימינה מערבה לכיוון "חניון רעים" מגיעים לנקודת השילוט של "דרך מתקני המים" עוקבים אותו ומגיעים אל דרך מצופה אספלט. אחרי כמה מטרים פונים שמאלה ומגיעים לשלילוט של "יער בארי" הדרך כאן הינה עפר. ממשיכים במסלול עד למתקן המים הראשון שאנו פוגשים שזהו אחד מחמשת בארות המים ששאבו מי הום לאורך נחל גרר בעזרת מנוע של דיזל.
מאחורי הבאר הזו ישנה בריכת מים לאגירה משנת 1934. ממשיכים במסלול ונצמדים לשילוט "דרך מתקני המים" אחרי כמה מאות מטרים נמצא גשר אירי ושם חוצים את נחל גרר. אחרי החצייה של הנחל מצד ימין נמצאים צינורות מים חלודים ששימשו להעברת מים מהנילוס בתקופת השלטון הבריטי. אחר כך מגידרך שמתפתלת ומתעגלת לצד שמאל אל תוך חורשת אקליפטוס לאורך נחל גרר. אחרי בערך 500 מטירם מגיעים לבריכת אגירה על שפת המצוק של נחל גרר. בתוך ערוץ הנחל ומצד שמאל נמצאים מצוקים מרשימים בגובהים שונים של 10-15 ס"מ המגיעים לבאר אנטיליה שעומקה 40 מטירם שנבנתה בתקופת העותמנים שממנה העלו והרוידו לבאר וממנו מים שנשפכו לבריכת אירה קטנה. בתקופה הבריטית הבאר עבדה בעזרת מנוע. משם ממשיכים עדיין בדרך העפר בירידה דרומה לערוץ הנחל איפה שנמצא שביל המסומן בצבע צהוב, כאן להיזהר להירידה והדרך קצת קשה אך סבירה. בסוף השביל מגיעים לבורות המים מהתקופה הביזנטית.
ממשיכים במסלול ובדרך העפר ואחרי כ 1 קילומטר הדרך פונה ימינה עם מין עיקול שממולנו ניצבים שני בורות מים אחד ליד השני הנראים כמו איגלו של אבן. בורות אלה בני יותר מ 1500 שנה . אחרי כ 1.5 ק"מ ישנה צומת שבה בוחרים בכניסה הימנית וממשיכים בסימון הכחול בשביל המגיעה לשדות החיטה ומגיעים לדרך ביטון ולסופה של דרך מתקני המים שעברנו. ישנה טחנת קמח עתיקה שפעלה עד לפני מלחמת העולם השנייה וצמוד אליה בריכת אגירה קטנה.
משם פונים ימינה צפונה ואחר כך שמאלה מערבה ושם מגיעים לשדות של קיבוץ בארי.אחרי פחות מקילומטר אחד ממשיכים עדיין ישר עד שמגיעים לצומת שבה לוקחים שמאלה ובצומת הבאה ימינה הכביש הוא ביטון משובש עד שמגיעים לצומת עם סימון כחול שממנה פונים שמאלה למפעל עיבוד הגופרית של חיל האוויר הבריטי מתקופת מלחמת העולם השנייה.
ומהצד הימני של הדרך הביטון מטפסים אל גבעה קטנה עם נוף מהמם וריח של גופרית.
חוזרים לכביש הביטון וממשיכים כ 300 מטרים לצד שער ורוד ועד לצומת אחרי פונים בה ימינה ומדרחה לשביל אספלט עד שמגיעים לאתר של בארי הישנה שאפשר למצוא שרידי בניינים ואת בית הביטחון ומגדל המים של הקיבוץ. מכאן אפשר לסלול מסלולים מעגליים ובהמשך הכביש ישר עם הסימון האדום מגיעים ליד בתי קיבוץ בארי ומשם פונים שמאלה עד לסוף המסלול , לכביש ממנו התחלנו.